רמב"ם הלכות מאכלות אסורות
הלכות מאכלות אסורות
יש בכללן שמונה ועשרים מצוות: ארבע מצות עשה, וארבע ועשרים מצוות לא תעשה.
וזה הוא פרטן:
(א) לבדוק בסימני בהמה וחיה, להבדיל בין טמאה לטהורה. (ב) לבדוק בסימני העוף, להבדיל בין הטמא לטהור. (ג) לבדוק בסימני חגבים, להבדיל בין טמא לטהור. (ד) לבדוק בסימני דגים, להבדיל בין טמא לטהור. (ה) שלא לאכול בהמה וחיה טמאה. (ו) שלא לאכול עוף טמא. (ז) שלא לאכול דגים טמאים. (ח) שלא לאכול שרץ העוף. (ט) שלא לאכול שרץ הארץ. (י) שלא לאכול רמש הארץ. (יא) שלא לאכול תולעת הפירות כשתצא לארץ. (יב) שלא לאכול שרץ המים. (יג) שלא לאכול נבילה. (יד) שלא ליהנות בשור הנסקל. (טו) שלא לאכול טרפה. (טז) שלא לאכול אבר מן החי. (יז) שלא לאכול דם. (יח) שלא לאכול חלב בהמה טהורה. (יט) שלא לאכול גיד הנשה. (כ) שלא לאכול בשר בחלב. (כא) שלא לבשלו. (כב) שלא לאכול לחם תבואה חדשה. (כג) שלא לאכול קלי מן החדש. (כד) שלא לאכול כרמל מן החדש. (כה) שלא לאכול ערלה. (כו) שלא לאכול כלאי הכרם. (כז) שלא לאכול טבל. (כח) שלא לשתות יין נסך.
וביאור מצוות אלו בפרקים אלו:
פרק ראשון · פרק שני · פרק שלישי · פרק רביעי · פרק חמישי · פרק ששי · פרק שביעי · פרק שמיני · פרק תשיעי · פרק עשירי · פרק אחד עשר · פרק שנים עשר · פרק שלושה עשר · פרק ארבעה עשר · פרק חמישה עשר · פרק ששה עשר · פרק שבעה עשר